גזר דין בתיק תפ"ח 1141/05

1.         הנאשם 2 הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון שנכרת אחרי שהתביעה הביאה את מרבית ראיותיה, בעבירות נשוא כתב האישום המתוקן:

סיוע לרצח, עבירה לפי סעיף 300(א)(1) + סעיף 32(1) לחוק העונשין.

סיוע לאחר המעשה, עבירה על סעיף 261(1) לחוק הנ"ל.

להלן עובדות כתב האישום המתוקן  בתמציתן:

2.         הנאשמים 1 ו-2 היו אחיה של המנוחה, שעבדה עובר למותה בזנות וצרכה סמים.

עובר לליל 7.8.05 החליט הנאשם 1 להמית את המנוחה, שהיתה כבת 37, על רקע האמור לעיל, ושיתף את הנאשם 2 בהחלטתו זו.

במועד הארוע הסיע הנאשם 2 את הנאשם 1 ברכבו כשהוא מצויד בסכין והשנים עקבו אחרי המנוחה. כאשר הבחינו כי המנוחה עומדת לבדה בסמוך לתחנת אוטובוס ברח' הרצל בתל-אביב, יצא הנאשם 1 מהרכב במטרה לדקור את המנוחה ולהמיתה, וזאת כשהנאשם 2 ממתין לו בתוך הרכב. הנאשם 1 ניגש אל המנוחה ודקר אותה בחזה בסכין, בהמשך הכניסה למושב האחורי של הרכב והמשיך לדקור אותה בחלקי גופה השונים כשהנאשם 2 שישב במושב הנהג, היה עד למעשיו. הנאשמים נסעו ברכב לנמל יפו ושם השליכו את גופת המנוחה לים.

בהמשך, שטפו השניים את הרכב שהיה ספוג בדם המנוחה, שרפו את כיסויי הרכב והשליכו אותם ואת הסכין.

כתוצאה ממעשי הנאשם 1, נגרמו למנוחה דקירות וחתכים בכל חלקי גופה, בסה"כ כ-30 פצעי דקירה שבעקבותיהם המנוחה נפטרה מאובדן דם.

3.         לענין העונש הוסכם בין הצדדים, כי התביעה תעתור לבית המשפט לגזור על הנאשם 2, עונש של 16 שנות מאסר בפועל והסניגור יטען לעונש מאסר בפועל של 10 שנים. כן הוסכם שיוטל על הנאשם 2 מאסר על תנאי בגין עבירות אלימות, וכי רכב המיצ'ובישי שהיה מעורב בעבירה יחולט לטובת אוצר המדינה.

חומרת המעשה ומדיניות הענישה

4.         אין צורך להכביר מילים באשר לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם 2.

הנאשם 1 בסיועו של הנאשם 2 רצח בדם קר את המנוחה וזאת על רקע עיסוקה בזנות וחילול כבוד המשפחה, להשקפתם, כתוצאה מכך.

הנאשם 1 תיכנן היטב את הרצח והנאשם 2 היה מודע לכך. השניים עקבו במשך שעות אחרי אחותם בליל הרצח, עד שהנאשם 1 מצא שעת כושר לבצע את זממו, כאשר המנוחה עמדה לבדה ברחוב. הנאשם 1 דקר אותה באכזריות, ללא רחמים, דקירות רבות, תחילה, ברחוב ובהמשך בתוך הרכב. הנאשם 1 דקר את המנוחה לעיני הנאשם 2, כאשר הנאשם 2 אף איפשר לו להכניסה לתוך רכבו ולהמשיך ולדוקרה דקירות רבות בתוך הרכב.

לבסוף השליכו הנאשמים את המנוחה לים, והשמידו את כל הראיות למעשה העבירה. הנאשם 2 נתן לנאשם 1 סיוע פעיל ומשמעותי, ויש ממש בדברי ב"כ המאשימה, בטענה כי הסיוע דנן מצוי במדרג הגבוה ביותר של מעשי סיוע, ורק כפסע בינו לבין שותפות במעשה הרצח.